על הריון, לידה וחוויה אישית.

שמש ביתי הבכורה, נולדה בסוף ספטמבר.

אין ספק שמה שהציל אותי לאורך כל התקופה הזו היו השמלות שלי, כי מי שלא חוותה הריון מתקדם ביולי-אוגוסט לא יודעת קיץ מה הוא .

אני באמת לא יודעת איך הייתי שורדת בלעדיהן.

הגוף שלי גדל והשתנה והן המשיכו להיות לי הכי נוחות, משוחררות, נעימות ולא פחות חשוב - יפות!

זה הקסם של שמלות אוברסייז, מותר לנשום בהן, אפשר לעלות ולרדת במשקל והן ממשיכות להראות מעולה

ומה שעוד יותר מדהים היה, זה כמה שהן היו מושלמות לרגע אחרי.. כשהפכתי לאמא טריה.

אני זוכרת את המפגש הראשון שלי עם מראה, מיד אחרי הלידה. הגוף שלי נראה כמו אחרי מלחמה, אבל אני חוויתי הרגע כזו עוצמה, ובפעם הראשונה בחיים לא יכולתי לכעוס עליו. התבוננתי בי ובו, גוף לא מוכר ואמרתי ״תודה״ ו״כמה שאתה חזק״.

ואחרי המקלחת לא לבשתי חלוק בית חולים, אלא שמלה של ZIKGER.

זו היתה שמלת מקסי אוברסייז קסומה, מבד דקיק ונעים והיא נתנה לי את המקום לאסוף את עצמי, לקבל אותי כמו שאני ולאהוב אותי על כוחות העל שלי - הבאתי חיים לעולם.

איזה פלא!

השמלות שלי המשיכו לשרת אותי בצורה נפלאה גם לאורך שנה וחצי שבהן הנקתי בכל מקום ובכל זמן ואפילו בכל העולם כי כפתורים זה החיים,

והן ממשיכות לשרת אותי גם היום, ולקצור את כל המחמאות כבר שנה אחרי לידה שניה (מבטיחה לספר לכן גם את סיפור המופלא הזה).

אני מודה על הזכות להפיץ אור ולשנות את התפיסה על דימוי גוף והערכה עצמית, כי האיכויות שלנו כא.נשים לא נמדדות על פי מידת המכנסיים שלנו, אלא על פי רוחב הלב